התערוכה שלפנינו מוקדשת ליצירתו של צבי מאירוביץ' (1974-1911), מאבות הציור הישראלי המופשט. הערש (צבי) מאירוביטש (מאירוביץ') נולד בקרונסו שבגליציה וגדל במשפחה יהודית אדוקה, אולם בהשפעת תנועת ההשכלה עזב בנעוריו את הדת. בגיל 18 נשלח על ידי אביו ללימודי רבנות במכון הגבוה למדעי היהדות בברלין, אך זנח אותם במהרה לטובת לימודי ציור אצל קארל הופר באקדמיה לאמנות. שני המעברים האלו, ממסירות דתית לחילוניות ומלימודי יהדות לאמנות, כבר מקדימים לבטא את תנועת המטוטלת ואת עצמת הטלטול של המעבר בין קטבים אשר דרכם ניתן להביט על חייו ויצירתו של מאירוביץ'.

בשנת 1934 נמלט מאירוביץ' מגרמניה ועלה לארץ-ישראל. הוא התיישב בחיפה והשתלב בשדה האמנות המקומי: מאירוביץ' היה ממקימי "קבוצת אמני חיפה", השתתף בתערוכות הכלליות של אגודת הציירים והפסלים, זכה בפרס דיזנגוף לאמנות, השתתף בתערוכת "השמונה" ובתערוכת "השבעה", ובשנת 1948 נמנה עם מייסדי קבוצת "אפקים חדשים" ומבכיריה. מאותה עת פסעו ציוריו של מאירוביץ' יותר ויותר בדרך ההפשטה: דמויות, טבע-דומם ונופים הלכו ופשטו את מאפייני חזותם, וצורותיהם המובחנות נסוגו לטובת ערכים ציוריים ומבע אקספרסיבי. מאז אמצע שנות ה-60 ההפשטה המאירוביצ'ית מצאה ביטוי חדש בציורי ה"פנדה", והיא הגיעה לשיאה בתחילת שנות ה-70 מתוך משבר גדול.

בשנת 1971 לקה מאירוביץ' בשבץ מוחי והוא נותר משותק בחצי גופו הימני. בבת אחת הוא הוגבל בתנועה ובדיבור, איבד את יכולתו לצייר ביד ימין ונאלץ להיאבק לא רק על בריאותו אלא גם על הכשרת ידו השמאלית. בשירו "תמונה מהתערוכה של מאירוביץ'" כתב המשורר אבות ישורון כי "יש צַיָּר מן הגבוּרה / יש צַיָּר מן הגזֵרה", ובמילים אלו ניסח את הקוטביות של מאירוביץ': גבורת הציור (יד ימין) וגזרת הציור (יד שמאל).

יד ימין היא אפוא היד הנכונה, הטובה, המברכת והיוצרת, על כן נאמר בתלמוד כי "התורה ניתנה בימין". יד שמאל היא לעומתית, היא הצד האחר לימין, והיא דין, גזרה ועונש. "כשישראל עושין רצונו של מקום, השמאל נעשית ימין" כתב רש"י בפירושו לשירת הים, כאומר שהתנהגות נכונה נענית בברכה ואף הופכת את יד שמאל המענישה לטובה ומיטיבה. ספר הזוהר מתאר מה קורה במצב ההפוך: "בשעה שהקב"ה מרים ימינו למעלה, אוי להם לתחתונים, כי כל עזרה וכל ברכה נסתלקו מהם [...] וכשנמצא הימין, נמצא עימו גם השמאל, ואם הימין מסתלק, מזדמן השמאל, ואז דינין מתעוררים בעולם, ודין שורה בכל". ואומנם כאשר הימין הסתלק אצל מאירוביץ', השמאל הזדמן, אך הוא הביא עמו לא רק את הדין אלא גם יצר ויצירה חדשים.

מבעד למעבר מיד ימין ליד שמאל ניתן להביט על מכלול יצירתו של צבי מאירוביץ' ולאתר בו מעברים משמעותיים נוספים כדוגמת אמונה-חילון, יהדות-אמנות, חומר-רוח, ייצוג-הפשטה, מילה-ציור, רהיטות-גמגום, גבוּרה-גזֵרה. אלו הן תנועות בין קטבים ויש בהן כדי לשפוך אור על אמנותו של צבי מאירוביץ'.