בתערוכה "תו מלמד" עוסק האמן סתיו יושע בציור ובפיסול תוך שימוש בשפת סמלים הייחודית לו בנושאי דת ופולחן, בנושאים הקשורים במהות טבע האדם, באתרים ובחפצים מקודשים.
שאלות העולות מיצירתו של סתיו :
"סימנים וסמלים", מה מהותם? כיצד נוצרות מערכות סמליות? מהם הקשרים ומהי ההיררכיה הקיימת ביניהם?
מה הופך "תל " או חפץ למקודש, האם המרכיבים הנמצאים בו או שרידי מיתוס?
"הקרבן", מהי משמעותו הדתית העתיקה ומה משמעותו הפוליטית העכשווית?
סתיו יושע רושם, מצייר ומפסל בחומרים טבעיים, מוצא השראה באולמות התצוגה של אמנות ארכיאולוגית וארצישראלית מוקדמת, באתרים ובתילים לארכה של הארץ. הוא אוסף אבנים, חלקי חרסים וחומרים נוספים ומשלב אותם בעבודותיו.
עבודתו מתחילה בשוטטות ואיסוף פריטים מחומרים שונים, הנחתם יחד ויצירת חיבורים ביניהם בסטודיו. החיבורים נעשים ממקום רוחני-דתי באופן רגשי אינטואיטיבי, תוך מציאת פתרונות מקומיים, כדרך הפיסול של הקדמונים. בתהליך הפיסול מקבל האובייקט משמעות סימלית ומתחבר במערכת קשרים לכל הסובב אותו. המיצב בתערוכה מאפשר לאמן להמשיך ולהעמיק בחקירה של הסמלים שהוא יוצר אשר עומדים בדיאלוג עם דרכי פירוש ותצוגה מעולם הארכיאולוגיה.
עבודות הציור של סתיו החלו מציורי שמן בצבעוניות עזה, גדולים ועמוסי דמויות. בשנתיים האחרונות צויירו העבודות באקריליק, על בדים קטנים בצבעים מונוכרומטיים והן מתרכזות בסמלים ובדמויות בודדות. לאחרונה נוספו עבודות ציור המשלבות חומרים טבעיים: יצירת הצבעים מהשטח וערבוב גיר, אדמה ובדים תוך הנחה והדבקה, כל זאת כדי למצוא את האיזון הנכון בין האלמנטים בציור לבין יצירת עומק פלסטי על משטח דו ממדי. בציורים אלו מתגלה הריבוי ברבדים, שכבה על גבי שכבה, כשהטכניקה של הוספה נוגדת את תהליך החפירה בתל הארכאולוגי, שמקלפת רובד אחר רובד, עד לגילוי והתמקדות בכל פרט כבודד ומיוחד.
בתערוכה מוצגים ציורים, פסלים ומייצבים שמראים את דרכו האמנותית של האמן ומתמקדים בסמלים, בעבר ובעכשווי, בפולחן, בקרבן ובמקודש.