סעיד אבו שקרה
גלריה מאיה, 19.9.24-19.10.24
אוצרת: גליה בר אור

בתערוכת יחיד חדשה בגלריה מאיה מציג סעיד אבו שקרה עבודות שיצר מאז אוקטובר 2023 ועד בסמוך לפתיחת התערוכה, ולתחושתו תערוכתו זו שונה מכל תערוכה שהציג בעבר.

אוצר תערוכתו הראשונה, פרופ' מרדכי עומר, כתב שמאפיין את רישומיו של אבו שקרה "אור הבוקע מתוך החושך וחושך השוכן לצד האור, כאחדות אורגנית שאינה ניתנת לפיצול" (מוזיאון עוקשי, עכו 1996).

העבודות המוצגות בתערוכתו הנוכחית נוצרו לאחר תקופה שבה לא היה מסוגל ליצור: "מאז בוקר 7.10 התעוררתי למציאות אחרת שבה הפחד הפך לקיומי ואף החליף גוונים בין אימה, חרדה ופרנויה והתיישב לו על טראומות אישיות וקולקטיביות, והותיר אותנו חסרי תחושת בטחון בסיסי".

כשהחל שוב ליצור, רשם מעין יומן אישי על גליל נייר, בכתב יד מוצפן שהוא עצמו לא מודע למה שרשום בו, בכתב יד קדחתני, חושף ומכסה ונצבר למגילה של עשרות מטרים, יומן מלחמה הנפרש על קיר הגלריה.

רבות מעבודות הציור המוצגות בגלריה הן הראשונות שיצר, באוקטובר 2023, והן גדולות ממדים ואקספרסיביות. מתואר בהן מאבק לחיים או למוות, חיות מסתערות זו על זו בשיניים חשופות ועיניים בורקות ובהן נמרים, צבועים ושוורים. העבודות מרצדות בכתמיות הבוצית השחורה כמו משיחות חומריות במערות האדם הקדמון, ואבו שקרה כמו מעורר במקצב רישומי עז כוחות קמאיים ונותן מבע לתהום הכאב, האכזריות וההרס, יומן מלחמה של ימים אלה.

אף שעבודתו של אבו שקרה מוכרת בעיקר בציורי בעלי החיים שהציג החל משנות ה-90, מראשית דרכו האמנותית עסק גם בדמות האישה, רשם וצייר בנות משפחה ושכנות, ובהן גם אמו, שהיוותה עבורו מקור השראה מצמיחת חיים ובחירה בטוב לילדיה לחברה כולה.

בתערוכה בגלריה מאיה, הוקדש האולם הרחב והמואר לציורי המאבק האכזרי לחיים או למוות בין בעלי חיים. אך הושם דגש גם ליצירת מרחב נפרד רווי ואינטימי בו הוצבו ציורי הנשים המבוגרות, שגם הן צוירו בתקופת המלחמה. למול פרץ החורבן וההרס מאז ה-7 באוקטובר מוצגת דמותן, המהווה עבורו עוגן של שפיות ומסר של אנושיות, להפוך את המוות לחיים.

סעיד אבו שקרה פועל מעומק השבר ומאמין ביצירה ומבקש להאמין שמעומק חושך גדול גם בוקע אור.